top of page
Starry Sky

ציור נעלם

תמיסה: תערובת של מים וחומר מומס, לדוגמה כשממיסים את הסודה לשתייה במים בניסוי.

בסיסיות/חומציות: לכל חומר יש רמת חומציות ולפי הרמה הם יכולים להיות חומציים, ניטרליים או בסיסיים. בין החומצות יש מיץ לימון או חומץ, לעיתים קרובות יש לו טעם חמצמץ. בין הבסיסים יש סודה לשתייה או סבון, עם טעם מר (למרות שלא כדאי לטעום).

אינדיקטור: חומר שמשנה את צבעו במגע עם חומר אחר, לדוגמה הכורכום.

כורכום: אינדיקטור שמשנה את צבעו בהתאם לסביבה הכימית שלו (החומרים בהם הוא נוגע): בסביבה חומצית (מיץ לימון), כורכום שומר על צבעו הצהוב. בסביבה בסיסית (תמיסת סודה לשתייה), כורכום משנה את צבעו לצבע אדום/כתום. אלכוהול: נוזל שמסוגל להמיס חומרים רבים שלא נמסים במים, לדוגמה שמן.

Screenshot 2025-01-08 173947_edited.jpg

קטפולטה

אלסטיות: תכונה של חומרים מסוימים שמאפשרת להם להימתח ולהתכווץ ולחזור לצורתם המקורית.

איך זה עובד?: כשמותחים או דוחסים חומר אלסטי, יש לו יכולת לאגור אנרגיה (אנרגיה פוטנציאלית). כאשר משחררים את החומר, האנרגיה הזו משתחררת ומחזירה את החומר בכוח לצורתו המקורית.

אנרגיה פוטנציאלית: סוג של אנרגיה שמאוחסנת בחפץ כאשר הוא נמצא במצב מסוים. אפשר לחשוב על זה כאנרגיה שמחכה להשתחרר ולעשות משהו.

אנרגיה קינטית: האנרגיה שיש לחפץ כאשר הוא זז. ככל שהחפץ נע מהר יותר, כך יש לו יותר אנרגיה קינטית. כל חפץ בתנועה מכיל אנרגיה קינטית.

Screenshot 2025-01-08 200030_edited.jpg

טיסן

אווירודינמיקה: כאשר דברים נעים באוויר, כמו כדור שנזרק או מטוס שעף, ישנם דברים שמשפיעים על הדרך שבה הם נעים. מהירות: ככל שמשהו נע יותר מהר, הוא מתקדם יותר באוויר.

צורה: דברים חלקים וקלים עפים אחרת מדברים כבדים ומחוספסים.

כנפיים: אם נחבר כנפיים למשהו, זה יכול לעזור לו לעוף טוב יותר ולהישאר יציב.

 

עקרון היציבות: מסביר איך דברים נשארים יציבים ולא מתהפכים. תחשבו על רכב שנוסע על הכביש. אם הרכב יציב, הוא נוסע ישר ולא מתנדנד מצד לצד. זה קורה בגלל שיש לו ארבעה גלגלים שמפזרים את המשקל שלו בצורה שווה. אותו הדבר קורה עם דברים באוויר, כמו מטוסים או טיסנים. אם הם יציבים, הם לא מתהפכים ונשארים במסלול. לדוגמה, כנפיים של מטוס עוזרות לו לשמור על יציבות באוויר.

Screenshot 2025-01-09 160127.png

חץ וקשת

מתח: כוח שנוצר כשמושכים או מותחים משהו, כמו גומיות או קפיצים. בואו נדמיין מצב שבו יש לכם גומייה:

גומייה רגילה: כשלא מותחים את הגומיה, היא במצב רגוע ואינה יוצרת כוח מיוחד.

גומיה מתוחה: כשמושכים את הגומיה ומותחים אותה, נוצר מתח. זה אומר שהגומיה רוצה לחזור למצב המקורי שלה, וכשהיא משוחררת, היא משתמשת במתח הזה כדי להחזיר את עצמה למצב הרגיל.

אלסטיות: תכונה של חומרים מסוימים שמאפשרת להם להימתח ולהתכווץ ולחזור לצורתם המקורית.

איך זה עובד?: כשמותחים או דוחסים חומר אלסטי, יש לו יכולת לאגור אנרגיה. כאשר משחררים את החומר, האנרגיה הזו משתחררת ומחזירה את החומר בכוח לצורתו המקורית.

Screenshot 2025-01-09 161250.png

בלון מתנפח

הוספת חומץ לשקית פלסטיק וקשירתה בגומיה כדי להחזיק את הנוזל בפנים.

הכנסת השקית עם החומץ לתוך הבלון. כך שהבלון יוכל להכיל גם את החומץ וגם את הסודה לשתייה.

הכנסת שתי כפיות של סודה לשתייה לתוך הבלון וקישורו היטב עם גומיה.

כאשר נותנים מכה חזקה לבלון, השקית עם החומץ נקרעת והחומץ יוצא ומתערבב עם הסודה לשתייה. התגובה הכימית בין החומץ לסודה לשתייה יוצרת פחמן דו-חמצני - גז שמתחיל להתפשט בתוך הבלון וגורם לו להתנפח.

תגובות חומצה-בסיס: כשחומצה ובסיס נפגשים, הם מגיבים אחד עם השני ויוצרים תגובה כימית. דמיינו שזה כמו שילוב של שני חומרים שמאוד שונים ומתנהגים בצורה שונה כשמשלבים אותם יחד.

דוגמה קלאסית היא כשמערבבים חומץ (חומצה) עם סודה לשתייה (בסיס):

כשהם נפגשים, נוצרת תגובה כימית שגורמת להופעת בועות וגז. זה בגלל שהם יוצרים גז שנקרא פחמן דו-חמצני.

לחץ גזים: גז הוא חומר שנמצא במצב של התפשטות, כמו האוויר סביבנו. כשאנחנו מדברים על לחץ גזים, אנחנו מתכוונים לכוח שהגז מפעיל על מה שנמצא סביבו.

תארו לעצמכם שאתם מנפחים בלון:

  1. ניפוח הבלון: כשמנפחים בלון עם האוויר מהפה, האוויר (שהוא גז) נכנס לתוך הבלון. ככל שיותר אוויר נכנס, הוא דוחף את דפנות הבלון ומפעיל עליהן לחץ.

  2. הלחץ בבלון: ככל שמנפחים יותר, האוויר מפעיל יותר ויותר לחץ על הדפנות של הבלון, וזה גורם לבלון לגדול ולהתנפח.

  3. אם יש יותר מדי לחץ: אם ממשיכים לנפח יותר מדי, הלחץ הגזי עלול להיות כל כך גדול שהבלון יתפוצץ, כי הדפנות של הבלון לא מסוגלות לעמוד בלחץ.

Screenshot 2025-01-09 161628_edited.jpg
bottom of page