ציור נעלם
תמיסה: תערובת של מים וחומר מומס, לדוגמה כשממיסים את הסודה לשתייה במים בניסוי.
בסיסיות/חומציות: לכל חומר יש רמת חומציות ולפי הרמה הם יכולים להיות חומציים, ניטרליים או בסיסיים. בין החומצות יש מיץ לימון או חומץ, לעיתים קרובות יש לו טעם חמצמץ. בין הבסיסים יש סודה לשתייה או סבון, עם טעם מר (למרות שלא כדאי לטעום).
אינדיקטור: חומר שמשנה את צבעו במגע עם חומר אחר, לדוגמה הכורכום.
כורכום: אינדיקטור שמשנה את צבעו בהתאם לסביבה הכימית שלו (החומרים בהם הוא נוגע): בסביבה חומצית (מיץ לימון), כורכום שומר על צבעו הצהוב. בסביבה בסיסית (תמיסת סודה לשתייה), כורכום משנה את צבעו לצבע אדום/כתום. אלכוהול: נוזל שמסוגל להמיס חומרים רבים שלא נמסים במים, לדוגמה שמן.
סרטון- ציור נעלם
קטפולטה
אלסטיות: תכונה של חומרים מסוימים שמאפשרת להם להימתח ולהתכווץ ולחזור לצורתם המקורית.
איך זה עובד?: כשמותחים או דוחסים חומר אלסטי, יש לו יכולת לאגור אנרגיה (אנרגיה פוטנציאלית). כאשר משחררים את החומר, האנרגיה הזו משתחררת ומחזירה את החומר בכוח לצורתו המקורית.
אנרגיה פוטנציאלית: סוג של אנרגיה שמאוחסנת בחפץ כאשר הוא נמצא במצב מסוים. אפשר לחשוב על זה כאנרגיה שמחכה להשתחרר ולעשות משהו.
אנרגיה קינטית: האנרגיה שיש לחפץ כאשר הוא זז. ככל שהחפץ נע מהר יותר, כך יש לו יותר אנרגיה קינטית. כל חפץ בתנועה מכיל אנרגיה קינטית.
סרטון- קטפולטה
טיסן
אווירודינמיקה: כאשר דברים נעים באוויר, כמו כדור שנזרק או מטוס שעף, ישנם דברים שמשפיעים על הדרך שבה הם נעים. מהירות: ככל שמשהו נע יותר מהר, הוא מתקדם יותר באוויר.
צורה: דברים חלקים וקלים עפים אחרת מדברים כבדים ומחוספסים.
כנפיים: אם נחבר כנפיים למשהו, זה יכול לעזור לו לעוף טוב יותר ולהישאר יציב.
עקרון היציבות: מסביר איך דברים נשארים יציבים ולא מתהפכים. תחשבו על רכב שנוסע על הכביש. אם הרכב יציב, הוא נוסע ישר ולא מתנדנד מצד לצד. זה קורה בגלל שיש לו ארבעה גלגלים שמפזרים את המשקל שלו בצורה שווה. אותו הדבר קורה עם דברים באוויר, כמו מטוסים או טיסנים. אם הם יציבים, הם לא מתהפכים ונשארים במסלול. לדוגמה, כנפיים של מטוס עוזרות לו לשמור על יציבות באוויר.
סרטון- טיסן
חץ וקשת
מתח: כוח שנוצר כשמושכים או מותחים משהו, כמו גומיות או קפיצים. בואו נדמיין מצב שבו יש לכם גומייה:
גומייה רגילה: כשלא מותחים את הגומיה, היא במצב רגוע ואינה יוצרת כוח מיוחד.
גומיה מתוחה: כשמושכים את הגומיה ומותחים אותה, נוצר מתח. זה אומר שהגומיה רוצה לחזור למצב המקורי שלה, וכשהיא משוחררת, היא משתמשת במתח הזה כדי להחזיר את עצמה למצב הרגיל.
אלסטיות: תכונה של חומרים מסוימים שמאפשרת להם להימתח ולהתכווץ ולחזור לצורתם המקורית.
איך זה עובד?: כשמותחים או דוחסים חומר אלסטי, יש לו יכולת לאגור אנרגיה. כאשר משחררים את החומר, האנרגיה הזו משתחררת ומחזירה את החומר בכוח לצורתו המקורית.
סרטון- חץ וקשת
בלון מתנפח
הוספת חומץ לשקית פלסטיק וקשירתה בגומיה כדי להחזיק את הנוזל בפנים.
הכנסת השקית עם החומץ לתוך הבלון. כך שהבלון יוכל להכיל גם את החומץ וגם את הסודה לשתייה.
הכנסת שתי כפיות של סודה לשתייה לתוך הבלון וקישורו היטב עם גומיה.
כאשר נותנים מכה חזקה לבלון, השקית עם החומץ נקרעת והחומץ יוצא ומתערבב עם הסודה לשתייה. התגובה הכימית בין החומץ לסודה לשתייה יוצרת פחמן דו-חמצני - גז שמתחיל להתפשט בתוך הבלון וגורם לו להתנפח.
תגובות חומצה-בסיס: כשחומצה ובסיס נפגשים, הם מגיבים אחד עם השני ויוצרים תגובה כימית. דמיינו שזה כמו שילוב של שני חומרים שמאוד שונים ומתנהגים בצורה שונה כשמשלבים אותם יחד.
דוגמה קלאסית היא כשמערבבים חומץ (חומצה) עם סודה לשתייה (בסיס):
כשהם נפגשים, נוצרת תגובה כימית שגורמת להופעת בועות וגז. זה בגלל שהם יוצרים גז שנקרא פחמן דו-חמצני.
לחץ גזים: גז הוא חומר שנמצא במצב של התפשטות, כמו האוויר סביבנו. כשאנחנו מדברים על לחץ גזים, אנחנו מתכוונים לכוח שהגז מפעיל על מה שנמצא סביבו.
תארו לעצמכם שאתם מנפחים בלון:
-
ניפוח הבלון: כשמנפחים בלון עם האוויר מהפה, האוויר (שהוא גז) נכנס לתוך הבלון. ככל שיותר אוויר נכנס, הוא דוחף את דפנות הבלון ומפעיל עליהן לחץ.
-
הלחץ בבלון: ככל שמנפחים יותר, האוויר מפעיל יותר ויותר לחץ על הדפנות של הבלון, וזה גורם לבלון לגדול ולהתנפח.
-
אם יש יותר מדי לחץ: אם ממשיכים לנפח יותר מדי, הלחץ הגזי עלול להיות כל כך גדול שהבלון יתפוצץ, כי הדפנות של הבלון לא מסוגלות לעמוד בלחץ.
מנורת לבה
מנורת הלבה עובדת בגלל משהו שנקרא "צפיפות" – זה אומר כמה חומר כבד או קל ביחס לגודלו.
יש במנורה שני נוזלים שלא מתערבבים אחד עם השני, כי הם שונים בצפיפות שלהם. השמן קל יותר מהמים עם צבע המאכל, ולכן הוא צף מעליהם ולא מתערבב איתם.
תחשבו על צפיפות כמו על כמה "כבד" משהו מרגיש כשמחזיקים אותו ביד. אם משהו קל, הוא יצוף מעל משהו כבד יותר.
הצפיפות של השמן קטנה יותר מזו של המים, לכן השמן תמיד צף מעל המים. מכיוון שהם לא מתערבבים, הם נשארים בשכבות נפרדות בתוך הבקבוק. וכאשר שמשקשקים את הבקבוק, השמן והמים זזים ויוצרים תנועה של בועות וצורות יפות – וזה מה שגורם למנורת הלבה להיראות כל כך מגניבה!
סרטון- מנורת לבה
הולוגרמה
הולוגרמה היא תמונה מיוחדת שנראית כאילו היא צפה באוויר ויש לה עומק – אפשר לראות אותה כמו צעצוע אמיתי עם גובה, רוחב ועומק. אבל במקום להיות עשויה מחומר כמו פלסטיק או עץ, היא עשויה מאור!
כדי ליצור הולוגרמה, משתמשים באור לייזר מיוחד ובמצלמה חכמה כדי "לצלם" לא רק איך משהו נראה, אלא גם איך האור מתנהג כשהוא קופץ ממנו. זה קצת כמו לצלם צל, אבל בתלת־ממד, כך שההולוגרמה נראית ממש אמיתית וניתן לראות אותה מכל הכיוונים.
הולוגרמות עוזרות גם למבוגרים: רופאים רואים בעזרתן את הלב והמוח מבפנים. מהנדסים בונים דגמים של מכוניות ובניינים באוויר, בלי צורך לחומרים אמיתיים.
בקיצור, הולוגרמה היא תמונה תלת־ממדית שעשויה מאור ונותנת לנו לראות דברים בצורה מדהימה וחדשנית!
שביל החלב
בחלב יש מים, שומן ודברים נוספים. החלקיקים הקטנים שבחלב "מחזיקים ידיים" ויוצרים על פני החלב שכבה דקה, כמו יריעת גומי דמיונית. בגלל זה צבעי המאכל נשארים במקום ולא מתפזרים לבד.
כשנוגעים בחלב עם מקל אוזניים שיש עליו סבון, הסבון מפרק את השומן ומחליש את "ההחזקה" של החלקיקים.
זה כאילו עשינו חור ביריעת הגומי! פתאום החלב מתחיל לזוז, והצבעים מתפזרים לכל הכיוונים ויוצרים תבניות יפות וצבעוניות – ממש כמו שביל החלב בשמיים.
סרטון- שביל החלב
הצימוקים הרוקדים
הצימוקים שוקעים למטה כי הם כבדים יותר מהמים. אבל כששמים אותם בתוך מים מוגזים (סודה), נדבקות אליהם בועות קטנות של גז שנקרא פחמן דו-חמצני. הבועות האלו עוזרות לצימוק לעלות למעלה – כמו מצופים קטנים שמרימים אותו.
כשהצימוק מגיע למעלה, הבועות מתפוצצות ונעלמות, ואז הצימוק שוב כבד ושוקע לתחתית הכוס. אחרי רגע, נדבקות אליו שוב בועות חדשות – והוא עולה שוב!
ככה הצימוקים עולים ויורדים שוב ושוב, ונראה כאילו הם רוקדים בכוס!
ביצת הקפיצה
כששמים ביצה בתוך חומץ, קורה משהו מעניין: קליפת הביצה עשויה מחומר שנקרא "סידן פחמתי". החומץ הוא חומצה, וכשהוא פוגש את קליפת הביצה, הוא מתחיל לפרק אותה.
בזמן שהחומץ מפרק את הקליפה, משתחרר גז שנקרא פחמן דו-חמצני, והוא נראה כמו בועות קטנות שמטפסות על הביצה.
אחרי יום-יומיים, כל הקליפה הלבנה של הביצה נעלמת, אבל הביצה לא נשפכת! זה בגלל שמתחת לקליפה יש קרום דק ושקוף ששומר על החלק הפנימי של הביצה.
הקרום הזה גמיש, והביצה הופכת להיות רכה כמו ג'ל – אפשר אפילו להקפיץ אותה בעדינות על השולחן! רק צריך להיזהר לא להפעיל יותר מדי כוח, כדי שהיא לא תתפוצץ.
(חשוב מאוד לא להקפיץ מגובה)
